עמוד הבית » בריאות ותזונה » התמודדות עם הסתגרות
הסתגרות בבית

התמודדות עם הסתגרות

הסתגרות או אגורפוביה, הפרעה נפשית הנפוצה הרבה יותר מכפי שחשבתם, מכונה בעברית "בעת חוצות" ולא בכדי. זוהי הפרעה המוגדרת כהתרעת חרדה, פחד מהימצאות במקומות שונים מתוך חשש להילכדות בהם ולחסור היכולת לקבל בהם עזרה (במידת הצורך). ההפרעה הזו זוהתה עוד במאה ה-19 ושנה מגיע משילוב בין המילים "אגורה" (ביוונית "כיכר השוק") ו"פוביה" שהיא חרדה, פחד מוגזם כלשהו.

כיצד ומתי היא באה לידי ביטוי

האגורפוביה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. ישנם כאלה, הסובלים ממנה, החוששים מהימצאות במקומות פתוחים, כמו טיילת, מגרש חנייה ואפילו שוק גדול. ישנם כאלה החוששים מהימצאות במקומות סגורים, כמו קניונים, חנויות, מוסדות ציבוריים למיניהם וגם בתי קולנוע. יש את אלה, הסובלים מאגורפוביה החוששים מהשימוש באמצעי התחבורה השונים (בין אם באוטובוס, ברכבת, במטוס או בספינה) ויש אנשים שלא יוצאים מהבית וחרדים מן האפשרות של להימצא בתוך קהל (לרבות עמידה בתור). ההמצאות במקומות אלה מלווה בחרדה של ממש ומפחד שמא לא ניתן יהיה לחלץ את הסובל מכך במידה ויזדקק לעזרה. הסימפטומים הנלווים לתחושה הזו דומים מאד לאלה, הנלווים להתקף פאניקה ויכולים להיות חזקים מאד עד לכדי תחושת מבוכה וחוסר נוחות רבה.

מי שסובל מכך מוצא בהתמודדות עם הפרעת אגורפוביה אתגר של ממש. מעבר לתחושת המבוכה, אותן סיטואציות שבהן הוא נמצא (ובהמשך עשוי להימנע מהן) מעוררות בו פחד קשה וחרדה. פעמים רבות יעדיף ליווי לאותם מקומות, ואם לא ימצא אותו יוותר על ההגעה לשם. אותו פחד, אותה תחושת חרדה, אינם פרופורציונאליים ל"סכנה" הפוטנציאלית והפער הגדול ביניהם הוא, לכשעצמו, יכול להוביל גם לדיכאון. הבעייתיות הרבה בתופעה זו היא חוסר היכולת להסביר אותה, על ידי המומחים, כפי שמסבירים הפרעות אחרות, כמו הפרעה דו קוטבית, חרדה חברתית ועוד. יחד עם זאת, המודעות הרבה בתחום הובילו למציאת פתרונות שונים, המותאמים נקודתית לסובלים מכך ועוזרים להם להתמודד עם כל הנלווה להפרעה עצמה.

אז, מה עושים?

עצם הפנייה לעזרה וההגעה לקליניקה או למרפאה, שבהן מוצע הטיפול, יכולה היא עצמה לגרום לחרדה. זו גם הסיבה מדוע, פעמים רבות, הטיפול הופך למורכב הרבה יותר ומצריך לא מעט סבלנות מצד על המעורבים בכך. לרוב יבחרו הסובלים מאגורפוביה ליווי של בן משפחה קרוב או של חברים כדי שלא יאלצו ללכת לבדם אל המסגרת הטיפולית שמציעה זאת. נכון להיום, הטיפול הטוב ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול הזה, שמוצע גם לסובלים מהפרעות אחרות, מלמד את המטופל לחשוב אחרת, להיחשף לסיטואציות המעוררות אצלו חרדה ולהיעזר בטכניקות שונות של הרגעה, העוזרות בהפחתת רמתה. במקרים מסוימים יש צורך גם בתרופות נוגדות חרדה או תרופות מרגיעות, שיכולות לשפר משמעותית את ההתמודדות עם הטיפול ועם כל הנלווה לתופעה. בכל מקרה, הדבר נבחן בהתאם למטופל ולתסמינים שהוא מעלה כדי למצוא לו את המענה הטיפולי הטוב ביותר.

About צוות האתר

צוות האתר
מגזין תוכן ויראלי וחדשותי במגוון נושאים כמו טכנולוגיה, זוגיות, כלכלה ועוד. רוצים לכתוב לנו? צרו קשר.

Check Also

שיקום לאחר ארוע מוחי

שיקום תנועתי בבית לאחר אירוע מוחי

אירוע מוחי הוא אירוע המוגדר כמצב חירום. המוח אינו מקבל את אספקת החמצן הנחוצה לו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *